פירושים על שיר השירים 4:5: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

שְׁנֵי שָׁדַיִךְ. הַמֵּינִיקוֹת אוֹתָךְ, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן:

שני שדיך. אלו משה ואהרן, מה השדים הללו הודה והדרה, נויה, כבודה ושבחה של אשה, כך משה ואהרן הודן והדרן, נוין וכבודן ושבחן של ישראל, ומה השדים הללו כל מה שהאשה אוכלת התנוק אוכל ויונק מהן, כך כל תורה שלמד משה רבינו למדה לאהרן, הדא הוא דכתיב (פ' שמות) ויגד משה לאהרן את כל דברי ה", ומה השדים הללו אין אחד מהם גדול מחבירו, כך משה ואהרן לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה בתורה, הדא הוא דכתיב (פ' וארא) תא משה ואהרן הוא אהרן ומשה ^קר"ל פעם הקדים משה לאהרן ופעם אהרן למשה ללמד ששקולים הם, ועיין מש"כ בתורה תמימה במקומו בפ' וארא. .
(מ"ר)

שני שדיך. השכינה מדברת ואומרת בא נא וראה כשרותך שהי' לך אז וכל כך גדול היה כשרותך עד ששני שדיך היינו מניקייך והם משה ואהרן וכמו שאנחנו היינו יונקים מהם כמו כן הם היו יונקים מאתנו (כמו שפי' רש"י בקרא דלך רד כלום נתתי לך גדולה רק בשביל ישראל ע"ש) וזהו שאמר שני שדיך הם מניקים אותך דהיינו משה ואהרן. כשני עפרים. היו ג"כ כשני עפרים עופר הוא איל בחור היונק שדי אמו וכמו כן היו משה ואהרן כשני עפרים יונקים שהיו יונקים מאתנו: